בין עולם התוהו לבין עיצוב האמוני של הנפש – המתבגר/ת בראי היהדות תכנית של לימוד אמונה מתוך כלים יצירתיים
בית אב ליצירה והתחדשות בתורה – בית ספר אוולינה דה רוטשילד.

רקע:


לקראת שנת הלימודים תשס"ד הוזמן "בית אב-ליצירה והתחדשות בתורה" על ידי מנהלת בית ספר אוולינה דה רוטשילד דאז, בברלי גריביץ, לתכנן ולבצע מספר ימי פעילות בבית הספר בתחום של "חינוך לאמונה". צוות "בית אב" פיתח שיטה מקורית בהכשרת אנשי חינוך בתחום זה, שיטה המכונה "תורת החיבורים – תורה, נפש, יצירה", במטרה להעצים את שיח האמוני האישי במערכת החינוך. בית הספר היה מעוניין לבדוק את השיטה באופן מערכתי כחלק מהתמודדות הרציפה עם אתגרי החינוך האמוני בכלל ובתחום התפילה בפרט.

במשך שנת תשס"ד צוות "בית אב" ביצע 4 ימי פעילות לכל שכבות ט' ו-י'. מסגרת הפעילות התמקדה בסיפור יציאת מצרים כסיפור תשתית בזהות הקולקטיבית של עם ישראל מחד, וכתמונת עומק של התחלת דרך חדשה של מתבגרת תוך "יציאה" מחיק העבר לקראת הבלתי ידוע של קבלת תורה אישית במסע אל ארץ המובטחת של בגרות. הפעילות הונחתה על ידי צוות "בית אב" והתרכזה בשימוש בדמיון וברגש ככלי למידה דרך סדנאות יצירה, כגון: כתיבה יוצרת, ציור, ועיצוב בחמרים אחרים. לאחר מפגשים אלו כל משתתפי הפעילויות מילאו דפי משוב במטרה לבדוק מספר פרמטרים:

  1. הזדהות עם התהליך.
  2. מידת ההצלחה של השימוש בשיטות יצירתיות כתהליך למידה של מקורות תורניים.

  3. ההשפעה של התהליך על העצמת ביטוי האישי ויכולת הקשבה.

המסקנה המשותפת ל"בית אב" ולהנהלת אוולינה לאחר הערכת המשובים הייתה חיובית.

לאחר כניסתו של דני זכריה לתפקיד מנהל אוולינה הזמינה המפקחת שרה מאיר את הרב ברקוביץ, ראש "בית אב", לדיון על המשך הפעילות במגמה להרחיב את המעורבות של "בית אב" בחינוך לאמונה בבית הספר. כל הצדדים ראו בהרחבה זו תהליך ניסויי המחייב ליווי צמוד ובדיקה שיטתית של תוצאות המהלך.

בישיבה משותפת של הפיקוח, הנהלת בית הספר, מחנכות כתות ט' ו-י' וצוות "בית אב" הוחלט שהרחבת התכנית תתבצע בבית הספר בשנת הלימודים תשס"ה, והוסקו מספר מסקנות לעיצוב מסגרת העבודה.

  • הפעילות תתרכז בשכבת כתה ט', זאת מתוך השיקול שאין בשנה זו עומס בגרויות על הבנות, וכן מתוך השיקול שחיזוק האמונה בכיתה ט' עשוי להשפיע על הבנות במשך כל ארבעת שנות שהותן במסגרת התיכון. כמו כן יהיה אפשרי, במידה והתהליך יצליח, להמשיך אותו בשנים אלו.

  • היות והמטרה העיקרית של שיטת "תורת החיבורים" היא להביא לתהליך של ביטוי אישי ויצירתי של התלמיד כחלק מרכזי של לימוד האמונה, נקבע שהמפעילים המרכזיים של התכנית תהיינה מחנכות הכיתה, המכירות מקרוב את הבנות, ולא גוף חיצוני דוגמת צוות "בית אב".

  • מחנכות הכיתה שצפו בפעילות השכבתית בשנת תשס"ד, וכן התנסו בסדנאות שנערכו מטעם "בית אב" במסגרת השתלמות לצוות בית הספר, יהיו שותפות פעילות עם הרב ברקוביץ בבניית התכנית לתשס"ה.

 

רציונל התכנית.

מטרת התכנית, כאמור, היא להעצים את תחום החינוך לאמונה במסגרת החינוך העל-יסודי.
ביסוד התכנית נמצאת הנחת עבודה מרכזית:

כוחות הנפש הפנימיים, של המורה ושל התלמיד/ה כאחת, מהווים מקור החשוב ביותר לעיצוב דרך חיים אמונית של המתבגר. חשיפתם והעצמתם של משאבי נפש אלו בתקשורת אישית, בעלת אמון הדדי, מלווה בעבודה יצירתית מונחית, מהווה ליבה של תכנית זו. מטרת תהליך זה הנה העמקת התודעה האמונית כגורם מעצב חיים ומחיה נפש. 

חשוב להדגיש שתכנית זו, כפי שגובשה, באה להוסיף רובד חיוני החסר בקרב הרבה מכיתותינו, להשלים את הקיים, אך לא להחליף אותו. מאידך, יש בתכנית פן מהפכני במובן זה שהיא ממקדת את המעשה החינוכי, התורני והאמוני באדם, במורה ובתלמיד/ה, בהתהוותם ובהתפתחותם הרוחנית, תוך כדי תהליך יצירה משותף. 

התכנית מבוססת על ארבעה יסודות:
 

המורה היסוד המרכזי בתכנית זו הוא המורה כאדם, וכאדם מאמין. יצירת הווי שתאפשר העצמת השיח האמוני בכיתה, ובבית הספר כולה, תלויה ביכולת המורה להביא את עצמו/ה לנוכחות אמונית אישית בכיתה - יחד עם הבסיס הסמכותי של המורה המושתת על מומחיותו המקצועית, על הידע שרכש, ועל ניסיונו כמורה ובחיים. התכנית מבקשת להעצים את נוכחות המורה כדוגמא חיה של אדם מבוגר המתמודד בחייו כמאמין-אחראי, חיוני, אנושי ויוצר. מורים רבים במערכת נשענים על גופי ידע בתחומים תורניים ובאמירות מוצקות של תובנות אמוניות מבוררות כבסיס ללימוד ושיחה בנושא האמונה. אין למעט בחשיבות של ידע ושל מוצקות אישית בהנחלת יסודות אמוניים בחשיבה תורנית. מאידך, לא פעם תלמידים נשארים במרחק של ניכור מהחומרים החשובים הללו היות והם לא מצליחים לראות את הקשר החי בין הנלמד והנאמר מתוך סמכותיות לבין חייהם-שאלותיהם, חוויותיהם ורגשותיהם. לעיתים, המורה אף משתמש במרחק הקיומי בין תחום הידע ה"מקצועי אמוני" לבין תחום ההפנמה האישית והקיומית של תלמידים כמעין מגננה בפני חוסר הביטחון שלו להיחשף בפני הכיתה ואולי אף להיחשף בפני עצמו.

 בכדי שהנושא של היחס החי לקדוש ברוך הוא, כמחיה נפש וכדרך חיים, יהפוך לנושא חי בבית הספר, חייב המורה להביא את עצמו, את חייו, חיותו ודרכו האישית בתחום זה, לתוך הכיתה. זאת מתוך ההנחה שכל מורה-מחנך הנו בעל התנסות אישית חיה שעשויה להיות בסיס אישי ואנושי לקשר חיוני בין המורה לכיתה אודות האמונה כמעצב חיים ולא רק כידע שכלי.

     

ה"שאלות" - יש מקום משמעותי בתכנית למה שמכונה "שאלות באמונה", של המורה ושל התלמיד כאחד. התקווה שייווצר שיח חי ומעצב בנושא האמונה בין המבוגרים והמתבגרים בחלל בית הספר תלוי בראש ובראשונה ביחס של אמון הדדי בכל הקשור לגילויי אמת בנושאים אלו. לא ייתכן מפגש אמיתי על עניני אמונה ללא אווירה של אמון - אמון המורה בעצמו, אמון המורה בתלמידים ובכוחות נפשם, ובעיקר, אמון התלמידים במורה ובצוות.

אמון התלמידים במורה נוצר בכך שנוכחות המורה בכתה כאדם, וכאדם מאמין, הינה של כנות ושל חיפוש האמת מתוך התמודדות של יושר ושל עומק. כל זאת בתנאי שהמורה מוכן ומסוגל לחשוף, תוך שמירת גבולות ברורים, את חייו האמוניים - את מקורות השראתו, את העוצמות האמיתיות שבנפשו, את האינטימיות בדבור האישי שלו עם הקדוש ברוך הוא, ואת שאלותיו, הרהוריו וספקותיו שהיו ושעדיין קיימים.המורה המכסה מעצמו או מתלמידיו את המקומות שבו שואל ומהרהר מכסה את עומק הקשר האמוני הטמון בו וחוסם את הקרנת הכנות האישית שבלעדיהם אי אפשר לחנך בדורנו לאמונה.

המתבגר/ת נמצא/ת בתקופה של סערות רגשות, של פיתויים ושל לחצים ועומס נפשי מכיוונים רבים. מצב זה ה"טבעי" בתקופת ההתבגרות קיים ביתר תוקף בנוער בציבור הציוני דתי כתוצאה מהציפיות והדרישות הרבות המוטלות עליהן בגין האתגר הרוחני המיוחד של להיות גם "פתוח" וגם אמוני רציני. גם תחומי הלימוד הרבים והאחריות הרבה הנדרשת מהנוער להשתתף באיפן פעיל באתגרי החיים הקהילתיים והציבוריים נותנים את אותותיהם. מצב נפשי זה של עומס ולחץ מתבטא לא אחת כ"שאלות" על הדת, על האמונה, על המצוות, על המשפחה, על בית הספר, ובעיר\קר על המורה. חלק מהשאלות הללו הן רק שיקוף של אותה סערה פנימית שהמתבגר/ת אינו יודע להכיל. חלק מהשאלות הן נוקבות ואמיתיות במיוחד בתקופה של תהפוכות פוליטיות, פיגועים וחרדה על העתיד.

תכנית זו רואה בהתמודדות האמפטית עם המקום של "השאלה", שורשיה ותוכנה החיובית, עניין מרכזי. השיח האמוני ופעולות היצירה אמורים לתת לגיטימציה לשאלה, השאילה הבאה מתוך סערת בנפש כמו השאילה הבאה מתוך ההתלבטות הכנה, ליצור הזדהות איתה. גם לשאלות המורה, במידה וישנן בתחום הנלמד או המדובר, ישנו מקום מכריע ביצירת האווירה הרצויה של אמון הדדי. יחד עם זאת אין השאלה מטרה בפני עצמה - החיים של מאמינים מבוגרים מכילים שאלות ולא סוגדים להם. אך היכולת לחיות עם שאילה טובה, ולא למהר ככל האפשר לתרץ אותה, מקנה למאמין המבוגר את החסד להבנות מתוך שימוש בשאלה הטובה לשם העמקת החיים מתוך לברור נושאים כאובים. הדגש בתכנית הוא לא לתת "תשובות" מהר מדי,ככל שהסיטואציה המסוימת מאפשרת, שלא ליצור רושם של התגוננות, של כפיה ושל מריחה. מאידך, אחת מהמטרות העיקריות של התכנית היא לבנות את הבסיס ל"תשובה" האמיתית לשאלות אמיתיות - העצמה רוחנית פנימית של המורה ושל התלמיד בתהליך משותף בו תעצומות הנפש של המבוגר ושל המתבגרים באים לידי ביטוי חי ואנושי. 

 מקורות – שימוש במגוון של מקורות תורניים הנו כמובן נדבך מרכזי בכל תכנית חינוך לחיי אמונה. על כן שילובם של אנשי צוות, כמו רב בית הספר, בעלי ידע רחב במקצועות התורה הנו פן חשוב בתהליך העבודה. בהקשר זה התכנית מציעה שימוש במקורות תורניים לא רק כבסיס הסמכותי בתחום האמוני, אלא גם כבסיס המדובב בשיח זה. כלומר, התכנית שואפת ליצור תהליכים של הפנמה באישיותם של התלמידים, תהליכים האמורים לבנות דיאלוג חי ואישי בין התלמיד לבין הנלמד.

במקרים רבים תלמידים נותנים ביטוי לכך שעל אף המרכזיות של ידע תורני הנשאב מהתנ"ך, מחז"ל וממקורות המרכזיים של מחשבת ישראל אין הם מבינים את תקיפותם האישית של מקורות אלו לחייהם. המטרה העיקרית של תהליכי היצירה וההפנמה המהווים חלק מרכזי של תכנית זו היא ליצור מחדש אמון ויחס אישי המחייב בין התלמיד לבין מקורות אלו כשפה אישית רלוונטית וחיונית. המפגש הבלתי אמצעי של התלמיד והתורה כמפגש שמדובב את הקול הרוחני האישי של התלמיד מהווה כלי עיקרי להצלחת התכנית.
 

תיאום מערכתיאסטרטגיה מרכזית של התכנית היא ניצול כוחות השונים שבצוות ההוראה והייעוץ של בית הספר, וההתאמה שביניהם במעורבות ובלקיחת אחריות במימוש התכנית. ההנחה בבסיס הפעלת התכנית היא שמחנכות הכיתה הן האחראיות להסתכלות המרחבית על התקדמות הכיתה ועל שילובם של דמויות נוספות בתכנית, כולל מעורבותו המעשית של צוות בית אב. הכוונה היא לשלב אנשי צוות נוספים העובדים בשכבת ט' והמעוניינים להצטרף לתכנית להוסיף למסגרת הוראתם המקצועית נדבכים של תהליכי הפנמה ויצירה המתייחסים לתחום האמוני. כידוע מקצועות כדוגמת היסטוריה, ספרות, ואף ביולוגיה, כימיה ופיזיקה נוגעים היום ביסודות אמוניים, שכליים וחוויתיים. לא תמיד המורים בתחומים אלו קבלו את ההכשרה לתת ביטוי לעולמם האישי האמוני במסגרת הוראתם המקצועית או מעוניינים בכך. מאידך, רבים מהמורים המקצועיים בתחומים אלו הנם אנשים בעלי עומק אמוני חיוני כמבוגרים מאמינים, המזדהים עם יעדי ותכני התכנית וייענו ברצון להזמנה להשתלב בה. מרקם הוראתי שכזה עשוי ליצור שיח אמוני כלל בית ספרי החיוני כל כך לחיותו התורנית של בית ספר.

התיאום המערכתי הנו בעיקר בשילוב כוחות כמו רב בית הספר ומערכת הייעוץ הבית -ספרית. מחנכות הכיתה מתוך היכרותם את הכיתה ככלל, ואת כל תלמיד/ה ותלמיד/ה בפרט, נדרשות לשלב את הדמויות הללו כתורמים מרכזיים בתהליכי היצירה המרכזיים בתכנית. התייחסותם של דמות תורנית לנושאים העולים מתהליכי היצירה, ושל היועץ הפסיכולוגי המקצועי יתרמו רבות להתפתחות השיח האמוני באופן שיביא להעצמת תהליכי ההפנמה.

שלבי פיתוח התכנית ותכניה המעשיים.

 

בפיתוח התכנית הלכה למעשה חמישה שלבים:

  

  • העצמת צוות המחנכות- מירב בדיחי,זיוה שלוש והרב דב ברקוביץ (בית אב) בליווי היועצת שושי שאג.


  • בניית התכנית השכבתית על מרכיביה השונים – מירב בדיחי, זיוה שלוש והרב דב ברקוביץ בליווי שושי שאג ורב בית הספר, הרב שמעון ג'אן.


  • יישום שלב הראשון של התכנית בשעות חינוך, היסטוריה וספרות – מירב בדיחי וזיוה שלוש.


  • יישום שלב השני של התכנית במסגרת "המתבגרת המתלבטת בראי היהדות" – צוות בית אב בליווי המחנכות, רב בית הספר והיועצת.


  • מפגש יצירתי-אמוני בין תלמידות השכבה להוריהן- צוות בית אב וצוות בית הספר.


 

שלב אהעצמת צוות המחנכות


שלב זה הוא השלב העיקרי בהצלחת התכנית. הרב ברקוביץ וצוות המחנכות בליווי היועצת שושי שאג עבדו לבסס את מקומן של המחנכות כמובילות התכנית. עבודה זו התמקדה בכמה מישורים:

 

  • נתינת לגיטימציה למחנכות לראות את עצמן כמובילות תהליכים רוחניים תורניים בכיתה.

  • לקיחת אחריות על ידי המחנכות להובלת התכנית בכל רבדיה.

  • תהליך של בירור אישי אצל כל אחת מהמחנכות לזהות את מוקדי הכח האישיים והרוחניי, וקבלת החלטה להביא מוקדי כח אישיים אלו להנכחה מירבית בכיתה.

  • עבודה ראשונית על כלים מעשיים להעצמת השיח האנושי, רוחני אישי בין המורות לכיתה.

 

שלב בבניית התכנית השכבתית

בשלב זה זוהו המסגרות בהן יש להפעיל את התכנית בתוך השעורים והפעילויות של השכבה. דגש הושם על שעות המפגש בין המחנכות לכיתות האם שלהן, כמו שילובים של גורמים נוספים בתכנית. בהקשר זה זוהו המשבצות הבאות כמוקדי פעילות לממוש התכנית.

 

  • שעות חינוך

  • שעורי היסטוריה במסגרת ההוראה של זיוה במקצוע, ושעות ספרות במסגרת ההוראה של מירב במקצוע.

  • שעות חברה המתמקדות בתכנית "המתבגרת המתלבטתת בראי היהדות" שפועלת במסגרת שכבה ט' בבית הספר.

  • שבתון.

  • שילוב של מורים נוספים בשלב מאוחר יותר.



 שלב ג

זיוה ומירב הנחו פעילות לבירור המשמעות האישית של הנלמד במסגרת הוראת המקצוע - היסטוריה וספרות – כמו כן התקיימו דיווחים על תוצאות הפעילות במפגשים עם הרב דב ברקוביץ (ראה נספחים).
לאחר ניתוח הערכה, והסקת מסקנות הוצעו הצעות נוספות להמשך פעילות.


 שלב ד'

כציר המרכזי של התכנית נבחרה מסגרת התכנית הקיימת בשכבה "המתבגרת המתלבטת בראי היהדות". תכנית זו מתבצעת אחת למספר שבועות לכל השכבה, והיא מתמקדת בהעלאת נושאים המעסיקים את הבנות ועיבודם של נושאים אלו בחיי הפרט והקבוצה. בנות השכבה עוסקות מטבע גילן והוויתן האישית והחברתית במגוון נושאים הקשורים לזהותן כנשים - למשפחה, לדת, ללימודים, לבנים, ולמקומן בחברה הכללית. המפגשים הראשונים בשעות החברה ניצלו כלים של יצירה במטרה להציף נושאים אלו בלשון ובסגנון של הבנות עצמן.

המחנכות עם הרב ברקוביץ והיועצת ניתחו את הנושאים כפי שהבנות ניסחו אותם. הם הגיעו למסקנה שמאחורי הרבה מהנושאים הללו נמצאת התמודדות בסיסית אחת – הצורך לעצב אישיות רוחנית בוגרת המסוגלת להכיל לחצים מכוונים שונים ועומס נפשי רב.

בנוסף לשעות חינוך ולפעילות של הפנמה ובירור אישי במסגרת המקצועות, כפי שתואר למעלה, עיקר העבודה האמונית עם השכבה יתקיים במסגרת "המתבגרת המתלבטת בראי היהדות". הוחלט לצרף בשלב זה את רב בית הספר הרב שמעון ג'אן לדיונים של הצוות.

עיקר העבודה במסגרת זו תתבצע בצורה הבאה:
צוות בית אב יפעיל ארבע מפגשים שיתמקדו בשימוש בכלים הפנמתיים ויצירתיים סביב סיפורי תנ"ך. מטרת פעילויות אלו תהיה להביא לתודעת הבנות את מאבקן הפנימי ואת הלחץ והעומס הרגיש שבתוכן, לאחר מכן מטרת הפעילות תהיה להעצים את תודעת כוחות הנפש האמונים בנפשן של הבנות המסוגלים להכיל עומס זה באופן של בניין חיים.

ארבעת המפגשים יתמקדו ב"בנין מתוך חורבן" (ספור המבול), היכולת להפוך מקומות של חולשה ונפילה ל"מלכות" האישית (המטה והנחש באותות משה), העוצמות הרוחניות של נשים (שיח בין גברים ונשים בשעת מעשה העגל), והעבודה הסגולית של כל בת (התרומות היחודיות לבנין המשכן).

המפגשים יונחו על ידי צוות בית אב יחד עם המחנכות בעבודת הנחיה משותפת. כל צוות יכין ביחד את המפגש ויפיק יחד את פירותיו של המפגש עם הערכות ומסקנות. רב בית הספר והיועצת ישולבו בתהליך בירור נושאים מיוחדים שיעלו במסגרת העבודה של הבנות.
 

המתבגרת המתלבטת בראי היהדות
מירב בדיחי – מנהלת חט"ב, שושי שאג – יועצת, זיוה שלוש – מחנכת

 

מטרות על

תכנית ייחודית לבית הספר המתייחסת לקונפליקטים של המתבגרת הדתית. התכנית מציעה דרכי התערבות אשר צמחו מהמציאות המורכבת של הבנות בתקופה זו ומתוך הדרישה בשדה.

אנו יוצאות מנקודת הנחה שהמתבגרת הדתית שואפת להיות בחברה מודרנית תוך שמירה על עולם הערכים הדתיים. כתוצאה משאיפה זו היא ניצבת בפני לחצים סותרים ומנוגדים ועליה לנווט דרכה ביניהם ולהגיע להחלטות מכריעות.

 

מפגש ראשון

מטרות המפגש:

  • העלאת הצרכים ע"י הבנות.

  • פתיחה.

  • כינוס של כל הבנות יחד.

  • סיעור מוחין על השם שבו מכונה השלב הזה בחייהן.

 

חלוקה לקבוצות

כל קבוצה מתייחסת לאותן נקודות והן:

  • כל אחת מהמשתתפות מביאה חפץ שמאפיין אותה בגיל זה.

  • הדבר הראשוני שעולה במחשבתכן כאשר אומרים לכן – גיל ההתבגרות.

  • התלבטויות שיש למתבגרת בגיל זה.

  • קושי מיוחד שיש למתבגרת בגיל זה.


את האמירות שלהן מסווגים לקבוצות בעלות תחומים שונים, במהלך העבודה כותבים את התהליך והתוצרים על בריסטול. 

סיכום שלב א'

הקבוצות נפגשות במליאה וכל נציג קבוצה יציג במליאה את התוצרים.


 שלב ב'

  • פתיחה

  • נצא מתוך הסכום שנעשה בפעילות הקודמת. אנו מציינים ומסווגים את התלבטויות המתבגר בתת נושאים.

  • חלוקת הבנות עפ"י תת הנושאים לקבוצות, כאשר יש מספר קבוצות עבודה ולכל קבוצה ישנן מטלות בכתב ובע"פ: קולג', שיר, סצנה, מכתב.

 סיכום השלב

איסוף התוצרים והצגתם במליאה.


שלב ג'

  • העלאת דילמות מחיי המתבגרת עפ"י הנושאים שנבחרו בסצנות המייצגות ע"י הבנות, במכתבים ובשירים.

  • גורם מבחוץ (בית אב).

  • שיתוף ההורים, תגובות העלאת דרכי התמודדות.

     

התכנית למתבגרת
זיוה שלוש

 התכנית ה"מתבגרת בראי היהדות" שואפת לתת למתבגרת את הכלים להתמודד עם קיום אורח חיים עפ"י השקפת היהדות בעולם המודרני תוך שילוב בין השניים.

התכנית במקצוע היסטוריה מובנית באופן הבא. התכנים בהוראת היסטוריה בכיתה ט' הם עפ"י התכנית שגובשה במשרד החינוך והשילוב מתבצע באופן הבא:

כאשר אנו לומדים נושא אנו מביאים מקורות מתוך השקפת העולם היהודי אשר אף הוא מתייחס לשאלה מרכזית אחת מתוך הנושא הכולל בשאלה שאנו מעוניינים שהמתבגרת תכיר את השקפת היהדות והתייחסותה לכך. איננו מתיימרים לענות תשובה אחת מוחלטת מפני שההתייחסויות הן מגוונות, רבות ושונות. אנו רוצים רק לפתוח צוהר לעולם התורני–ערכי, על מנת שהמתבגרת תכיר בכך שהיהדות איננה רק קיום מצוות, אלא אף השקפת עולם, והיא רלוונטית אף לגבינו במאה הנוכחית.

לדוגמא:

הנושא הנלמד:    תקוות ואכזבות.
תת נושא:         היהודים בתפוצות בין שתי מלחמות העולם.
הנושא המשתלב: "גר יהיה זרעך בארץ לא להם", הקללה שיש עמה ברכה.
הרצון להדמות ולהתערות בגויים ודחית הגויים.                   

שאלת התייחסות לחיי הבנות העכשוויים באם אני מאמצת בחברה, בתנועת הנוער, במשפחה, דפוסי התנהגות של יהודי מתבולל או של יהודי לא מתבולל.

דוגמא נוספת:

הנושא:          מלחמה ושואה
תת נושא:        הפתרון הסופי ומאבק היהודים.
הנושא המשתלב: "מן המצר קראתי יה" - העלאת שאלות שאנו מעוניינות שהבנות תתמודדנה עימהן עם דגש על הפן האישי שלהן.

 

  • כיצד אני מתמודד ומגיב בשעת משבר?

  • מהם הכלים שאנו רוצים שהמתבגרת תרכוש כדי להתמודד בשעת משבר?

  • הכרות עם דמויות שונות המביאות את סיפוריהן האישיים, ובאיזה כלים השתמשו בעיתות משבר.

 

יישום התכנית "המתבגרת בראי היהדות" בשעורי ספרות
מירב בדיחי

 במסגרת התכנית יחד עם הרב דב ברקוביץ הוחלט שאנו המחנכות נוגעות כל אחת במסגרת השעורים שלה בנושאים ובקונפליקטים העולים לתלמידה בשאלות הנוגעות להתמודדותן עם גיל ההתבגרות.

אני מלמדת ספרות בכיתה ט' ומנסה תמיד שהשעורים יהיו רלוונטיים ואקטואליים לימינו ובעיקר לחיי הבנות.

כרגע הבנות לומדות את "אנטיגונה" של סופוקלס. במסגרת השעורים אנו דנים במאבק בין הרגש ובין חוקי המדינה (חוק המדינה לא לקבור את האח, הרגש האומר לקבור). אנטיגונה נכנעת לצו הלב.

נתתי לבנות תרגיל כתיבה כאשר הנושא שהכתבתי להן היה: "לעיתים אני נאלצת לבחור בין מה שאני מרגישה בלב לבין החוקים - חוקי הבית, הדת וכו".

   ניתנו הוראות ברורות לכתיבה:

  •  כולן כותבות.
  • לא כולן חייבות להקריא.

  • הערות לא שיפוטיות רק מבררות – למה התכוונה הכותבת? וכו': תוך מתן כבוד לבת הנחשפת.

 הבנות כתבו דברים מדהימים, העלו בעיות בבית, בעיות אמונה, מאבק בין הרגשות שלהן לבין מה שההורים מכתיבים, מאבקים פנימיים קשים בין החיוב להתפלל לבעיות אמונה פנימיות קשות ובין מה שהן חשות למה שביה"ס מכתיב להן. חלק מהבנות נחשפו והקריאו את מה שכתבו. הייתה אווירה מרגשת בכיתה אם כי לא קלה כי החשיפה הייתה קשה,אך הן שיתפו פעולה בסה"כ יפה.

בהמשך שעורי ספרות נעסוק בנושא הורים וילדים, כאשר אני משוחחת עם הבנות רבות על משמעות המושג "בית הורים" תוך שימוש ביצירות.

  •  וידוי הגדול – אמנון שמוש
  • תמונות מביה"ס העממי – אמנון שמוש.

  • יליד הארץ – אהוד מנור.

  • שתלתם ניגונים – פניה ברנשטיין.

 בנושא זה נכתוב על משמעות בית ההורים ומה שהוא מייצג.
על המסורת, השורשים והרצון למרוד ולפרוש כנפיים.

גם הפעם הבנות תתבקשנה לכתוב על מאבקים המלווים אותן ביחסיהן עם הוריהם.

 

מטרות התכנית
שושי שאג – יועצת

 

  1. פיתוח מודעות לתהליכים התפתחותיים רגשיים וקוגניטיביים בתחום ההיגיינה הנפשית של המתבגרת.


  1. התייחסות לקונפליקטים המאפיינים את גיל ההתבגרות והייחודיים למתבגרת הדתית.


  1. הצעת דרכים להתמודדות עפ"י הגישה היהודית.

 התפיסה הסטריאוטיפית בחברה המודרנית

המתבגרת קולטת עמדות ודעות סטריאוטיפיות על בני האדם המשפיעים
על התפתחותם. מה המשמעות? וכיצד אפשר להתמודד?

 דרכי פעולה

  • תרגיל תכונות.

  • היגדים – התייחסות.

  • שימוש בתמונות

  • קטע ספרותי.

  • כלי תקשורת.

 גישת היהדות – בתפיסתה הייחודית ותשובות על שאלות שנשאלות.
הגבר והאישה, מקומם ותפקידיהם.

 מוקדי עימותים בין הורים ומתבגרים במשפחה הדתית.

קיימות התמודדויות רבות בין הורים וילדים בגיל ההתבגרות. זהו הרצון
לאנדיוודיאציה ומנגד דיפרנציאציה מן ההורים תוך הדגשת המוטיב
הדתי בהתנהגות הבוגרת, כלומר כיבוד הורים, וגבולות של מותר ואסור.

 פעילויות:

  •  ניתוח אירועים בקבוצות, משחק תפקידים, סיכום והרחבה של

האירועים.

  • פעולות להמחשת השוני בהתנהגות המתבגרת להורה ולחבריו,

פער הדורות, ניתוח קונפליקטים.

  • דיון בהיגדים.

 התמודדות המתבגרת הדתית עם נורמות חברתיות ולחצים סביבתיים.

בגיל ההתבגרות החברה כקבוצת ההתייחסות חשובה ביותר ומהווה עבור המתבגרים מוקד משיכה חזק. הלחץ החברתי משפיע על עולמו הפנימי של המתבגרת ומהווה גורם מרכזי בעימותים בינה ובין הוריו ובינה לבין המסגרת הלימודית.

פעילויות:

  • צפייה בסרט ה"מושכים בחוטים" או "הנחשול". דיון ושאלות מובילות.

  • התנסות במשחק סימולציה בנושא לחץ חברתי, דיון במליאה.

  • היגדים בעד עמידה בלחץ (נגד כניעה לקבוצה). היגדים הפיכים.

  • התמודדות עם לחץ חברתי במציאות היום יומית ובדברי חז"ל.
     

תהליך קבלת החלטות כדרך התמודדות של המתבגרת. במציאות היום יומית חייב המתבגר לדעת להחליט או לבחור באלטרנטיבות נכונות.

 פתיחה לנושא

  • חויות מהעבר, החלטות נכונות, שגויות, עזרה מהמורים וכו'.

  • המודל של טידמן.
    המודל של סמילנסקי

  • ניתוח ארועים עפ"י המודל.

  • מטלה קבוצתית.

ספר דברים פרק ל', פס' י' – ט' – "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה החיים והמוות. נתתי לפניך הברכה והקללה – ובחרת בחיים".
על המתבגר להפעיל שיקול דעת רציונאלי להתחשב בערכי היהדות והמוסר. בהשקפת העולם שהקנו לו ההורים והמורים וע"י כך יקבל החלטה לבחור בדרך הנכונה שתביא לו ברכה וחיים.
התכנים הנ"ל בגדר הצעה שבסיסה דרכי הבנות וצמיחה מתוך השטח. יתכן ויחולו שינויים בסדר הנושאים.